בגובה העיניים
כשאנחנו מדברים על התנהגויות סיכון בקרב ילדים ובני נוער אנחנו ישר מדמיינים בראש הרצאות נו-נו-נו, מישהו חשוב מאוד (שאנחנו חס וחלילה לא מפקפקות בידע ובכח שלהם) שמגיע ואומר לתלמידים כמה זה נורא ומסוכן ואסור. בואו, זה לא עובד ואנחנו יודעים את זה. הרבה אנשים כשאומרים להם לא.. עושים פשוט כן. בטח ובטח בני נוער. אז למה שלא נניח לרגע בצד את עניין ה'לא' וננסה ללכת יותר לכיוון של 'כן', הרי אנחנו כבר יודעים שעם ילדים ונוער נדרשת עבודה קצת אחרת.כשפונים לילדים ובני נוער בגובה העיניים, בשפה שלהם ובעיקר בחיוביות ללא שיפוטיות קורה נס, כן, לא הגזמתי – זה אשכרה נס. סדנאות לבני נוער, יכולות לייצר סוג כזה של נס, אני הייתי עדה לאין ספור ניסים כאלה – רגעים שבהם ראיתי שמשהו זז, משהו משתנה ומתבהר.
כן אבל מה התכלס ?
אז עכשיו תגידו לי, בסדר רעות אנחנו יודעים את הדברים האלה.. אבל מה התכלס? איך באמת מגיעים לזה? ואתם צודקים, זו לא עבודה פשוטה, להיות מחנך/מטפל/איש מקצוע שעובד עם ילדים זו העבודה הכי קשה שיש והכי חשובה שיש. לכן אנחנו ניגשים לזה בחרדת קודש. לא פחות.
בשביל זה אנחנו צריכים ללכת קצת אחורה, לבסיס של הבסיס של עולם האלתור, עולם מופלא, ובעיקר עולם שמעניק לנו כלים משוגעים לעבוד איתם דרך מופעים וסדנאות לבני נוער או מבוגרים (בכל גיל ובכל זמן, אבל זה למאמר אחר) אתן לכם דוגמה אחת פשוטה מאוד אבל יש בה הכל מהכל, דרך אחד מהכלים המרכזיים בעולם האלתור.
"כן" – אבל באמת כן
מי שמכיר את עולם האלתור שמע פעם על המושג "כן ו.." או באנגלית "Yes and". בשביל להבין את המושג הזה בפשטות, נחלק אותו לשניים, החלק הראשון- "כן" והחלק השני- "ו.."
"כן" כבר דיברנו בהתחלה על החשיבות שיש לחיוביות בגישה לילדים ובני נוער, תחשבו כמה חזק היה אם היינו יכולים להחליף כל "לא" ל"כן"- עולם מושלם. יש תאוריה שאומרת שילדים קטנים פשוט לא שומעים את המילה לא, לכן כשאומרים להם "לא ללכת לכביש" הם שומעים "ללכת לכביש" ולכן צריך לנסח את המשפט על דרך החיוב "ללכת רק במדרכה" – מבחינתי זה אומר הכול, יש משהו באוזן שלנו שמרחיק את המילה "לא" או שרוצה להילחם בה ולנצח אותה (תכלס כמה סיפורים שמענו על אנשים שאמרו להם לא והם ניצחו למרות כל הסיכויים) זה טבוע בנו, האתגר.
ועכשיו תחשבו על ההפך- פתאום על כן, עכשיו, אני לא מדברת על עולם מושלם פרפרים ופיות (למרות שזה היה יכול להיות נהדר) אני מדברת על הכוח שלנו לראות מה כן, איך אפשר לצאת מסיטואציה מסוכנת בכוח הכן, לראות מה אני יכול לעשות ולא מה אני לא. כמה שזה אולי יישמע מוזר- האקטיביות יותר קלה מהפסיביות, לדעת מה אני צריך לעשות בתכלס יותר קל ויותר מניע לפעולה, מאשר להיות פסיבי, האקטיביות נותנת לנו כוח לפעול ומניעה אותנו קדימה. אז תחשבו רגע איך אנחנו נותנים לילדים שלנו את הכלים המעשיים, מה אני באמת עושה כשיש סיטואציה מסוכנת?
ומה לגביי "ו.."
החלק השני הוא "ו.." והוא החלק הכי קסום בעיניי, למה? כי הוא אישי, הוא אינדיבידואלי, הוא רואה כל ילד או ילדה באשר היא.
ומה זה אומר בתכלס? זה אומר שבאמצעות תרגילי תיאטרון, אתם יכולים להיות אלה שמוציאים מהם את הייחודיות שלהם, זאת אומרת שהחלק של ה"כן" נשען על ה"ו…" ולהפך. איך אני יוצא מסיטואציה מורכבת או איך אני מונע אותה מלכתחילה טמון באופי שלי- כל אחד עושה את זה אחרת ואנחנו רק צריכים לגלות את זה.
סדנא לנוער בגובה העיניים
וכאן סדנאות התיאטרון והאימפרוביזציה נכנסות לתמונה, (ואין דבר שאני אוהבת יותר לעשות מלפגוש ילדים ובני נוער), במופעים שלנו אנחנו משקפות את המציאות שלהם על הבמה, רק מה – יחד איתם- הם תמיד אלה שנותנים לנו את המקום, הסיטואציה, הזמן והרבה פעמים הם גם עולים לשחק ולהתנסות ביחד איתנו- גובה העיניים אמרנו?
על הבמה אנחנו מדברים בשפה שלהם (כן כן, גם אם זה אומר לקלל לפעמים) ובסדנאות האלה, אנחנו מעבדים את כל מה שהם ראו במופע, פתאום לראות את סיטואציה שקרתה להם אתמול על הבמה מרגיש להם אמיתי וחי כל כך שבסדנאות שלנו הרבה סודות יוצאים החוצה (לכן דרך אגב, תמיד נמצא איתנו איש מקצוע) מעבר לעיבוד תהליכים (שזה חשוב מאוד, אבל אמרנו תכלס נכון?) אנחנו נותנות תרגילים מוחשיים שמסבירים בגוף (לא במילים, הרצאות יש להם מספיק..) איך זה מרגיש כשאני בלחץ, כשלא נותנים לי לדבר, או להפך- כשמפרגנים לי ומה בתכלססס (השתמשתי כבר במילה הזאת?) אני עושה עם זה, כי זה הכי חשוב לא?
עד הפעם הבאה,
מוזמנים להעיף מבט בעמוד המופעים והסדנאות לילדים ובני הנוער שלנו, או פשוט לדבר איתנו ואנחנו נדאג להתאים לכם את הפעילות המדויקת עבורם.
