המשרד הוא לא רק מקום עבודה – הוא גם סביבה חברתית שמפגישה אותנו עם אנשים מכל הסוגים. חלקם ותיקים שכבר מרגישים כמו חלק מהריהוט, וחלקם חדשים שרק מנסים למצוא את המקום שלהם בין ישיבות להפסקת צוהריים.
יחסים בין עובדים חדשים לוותיקים הם כמו מופע אלתור – שילוב של כימיה, התאמות, וקצת טעויות בדרך. אז איך אפשר לוודא שהמערכת הזאת תעבוד בצורה הרמונית? בואו נעמיק.
ותיקים, תנו מקום על הבמה
להיות עובד ותיק במשרד זה לפעמים כמו להיות "הכוכב הותיק" על הבמה – אתם מכירים את הקהל, את המהלכים, ואפילו יודעים איפה התאורה הכי טובה. אבל כשמגיע שחקן חדש, זה הזמן לשתף את אור הזרקורים.
- שיתוף ידע: עובדים חדשים לא מכירים את כל החוקים הלא כתובים של המשרד, כמו מי לשאול על בעיות טכניות או איפה מחביאים את הקפסולות השוות במטבח. טיפ קטן או הדרכה קצרה מצדכם יכולים לחסוך להם הרבה מבוכה.
- סבלנות לנקודת המבט החדשה: זכרו שהניסיון שלכם הוא יקר ערך, אבל החדשנות שלהם יכולה לשפר את המערכת כולה. תקשיבו, תתייעצו, ותנו להם להתבטא.
חדשים, אל תפחדו לאלתר
להגיע לעבודה חדשה זה קצת כמו לעמוד על במה מול קהל זר כשאין לך מושג מה להגיד– מפחיד לפשל שם, אבל הפוטנציאל להבריק עצום. החדשים מביאים איתם אנרגיה רעננה ורעיונות יצירתיים, וזה יתרון גדול.
- שאלות במקום הנכון: תשאלו שאלות חכמות ובזמן מתאים (נגיד כשמישהו באמצע שיחת טלפון זה לא בדיוק הזמן לשאול אותו על החיל"נט), יחד עם זה תראו גם נכונות למצוא תשובות בעצמכם.
- זרימה עם דינמיקות: תרבות המשרד היא לעיתים שפה שצריך ללמוד. נסו להקשיב, להבין את הסביבה, ובעיקר לזרום
אתגרים שיכולים לצוץ – ואיך להתגבר עליהם
וכמו שאנחנו אוהבות- בואו נדבר תכלס, איזה בעיות עלולות לצוץ ומה אפשר לעשות איתן, בגדול הכל עניין של הקשבה, אבל הקשבה אמיתית. ואולי גם יש עניין של אגו.. ממש בקטנה (:
הבאנו לכם כאן כמה דוגמאות אמיתיות בואו ננסה לפרק את זה-
הבדלי גישות
ותיקים עשויים להרגיש שהחדשים מנסים "לנער את המערכת" בעוד החדשים מרגישים שמזלזלים בהם. למשל העובדת החדשה מציעה לשנות את שיטת העבודה בפרויקט מסוים, אבל העובד הוותיק מגיב ב"זה לא יעבוד אצלנו" בלי לנסות להקשיב או להבין את הרעיון- בגדול חוסם
- אפשרות לפתרון – תנסו ליצור מרחב שיחה פתוח עם צוות גדול ולא אחד על אחד שבו כל אחד יכול להציע רעיונות ולקבל פידבק אמיתי. מעין פגישת רעיונות (כמו שמש אסוציאציות שהיינו עושים על הלוח בכיתה) ככה נראה לחדשים שהרעיונות שלהם חשובים ושיש מקום לשמוע אותם, ומצד שני להוריד אותם לקרקע במידה והם מגזימים.. בכל אופן כשזה נעשה בפגישה עם מספר עובדים ולא אחד על אחד יש הרבה יותר מקום לרעיונות וגם לפידבקים עליהם ופחות תחושה של עליונות או העלבויות.
פחד משינויים
עובדים ותיקים עשויים לחשוש שרעיונות חדשים יערערו את המעמד או השגרה שלהם. לדוגמה הגיע עובד חדש והכניס תוכנה חדשה הוותיקים מתנגדים כי השיטה הישנה עובדת ואין טעם להחליף.
- אפשרות לפתרון: תקשיבו לעובדים שלכם! תשאלו אותם מה הם היו רוצים לתקן בתוכנה הקיימת וככה תמנעו אנטי מיותר לתוכנה ותשיגו דווקא את הרצון לשנות. דבר נוסף- כמנהלים חשוב מאוד לא לתת לחדשים להיות אלה שילמדו את הוותיקים על התוכנה להדגיש שהשינויים אינם תחליף לניסיון הקיים, אלא תוספת לו. אפשר לקיים הדרכות או "סדנת התנסות" קצרה שבה כולם יכולים ללמוד יחד.
תחושת זרות אצל החדשים
הבעיה: החדשים לא תמיד מוצאים את מקומם בתוך ההווי החברתי הקיים. קורה מלא שהעובדת החדשה יושבת לבד בזמן ארוחת הצהריים, כי כל הוותיקים מתבדחים על חוויות עבר שאין לה מושג על מה מדובר.
- אפשרות לפתרון: אל תוותרו על פעילויות גיבוש של כל הצוות ביחד, זה יכול להיות משחק קצר משותף בתחילת ישיבת צוות, זה יכול להיות סדנת נגרות או שזירת פרחים- ממש לא משנה מה, אבל פעילות של הנאה עם כולם ביחד מחברת, מגשרת, מקרבת והכי חשוב- גורמת לצוות שלך לעבוד יותר טוב ביחד!
חלוקת משימות לא מאוזנת
החדשים מרגישים שמטילים עליהם רק משימות פשוטות מדי, בזמן שהוותיקים מקבלים את הפרויקטים המעניינים. מצד שני, ותיקים לעיתים חשים שהמשימות שלהם תובעניות מדי, כי רק הם יודעים איך לעשות אותן. העובד החדש מבצע משימות קטנות כמו הדפסות או ניהול יומן, בזמן שהוותיק מתמודד עם עומס פרויקטים חשובים לבד.
- אפשרות לפתרון: חדשים- קודם כל תנשמו, זה הגיוני שבתחילת הדרך תבצעו עבודות 'פשוטות', תזכרו שאין דבר כזה משימה לא חשובה- הכל בסוף משרת את המטרה, זה כמו חלק בפאזל שאם הוא חסר אז התמונה לא שלמה- לא משנה שזה רק חלק אחד. בפרוייקטים גדולים ישנה אפשרות להכניס תפקיד של עוזר פרויקטור מהעובדים החדשים- ככה הוא יהיה חלק מהפרוייקט החדש והוותיק יוכל להעניק לו מהידע שלו. מדהים!
חוסר תקשורת
עובדים ותיקים לפעמים חושבים שהחדשים "אמורים לדעת הכול," בעוד החדשים מפחדים לשאול שאלות כדי לא להיראות לא מקצועיים. העובדת החדשה לא מבינה איך להפעיל מערכת מסוימת, אבל מפחדת לבקש עזרה. הוותיקה, במקום לשים לב לקושי, מסיקה שהיא "לא רצינית בעבודה."
- אפשרות לפתרון: נראה לי שהבנתם- דברו!! תקשיבו!! זה באמת כל כך פשוט (:
לסיכום:
בתורת האלתור אנחנו לומדים קודם כל להקשיב ולא לחסום, זה אומר שאם אני מתחילה מערכון מאולתר ואומרת לפרטנר שלי:
– "יו מאמי איזה כיף שלקחת אותי להודו"
והוא אומר לי
– " מה הודו אנחנו אצל אמא שלך"
אז הוא חסם אותי, פשוט ככה, לא הקשיב לי- ואי אפשר לאלתר ככה..
גם בצוות- אי אפשר לעבוד ככה- תקשיבו אחד לשנייה, באמת תקשיבו- אין לכם מושג איזה פלאים זה יעשה בצוות!
אז לא משנה אם אתם ותיקים או חדשים – הדינמיקה המשרדית יכולה להצליח כשהיא מתבססת על תקשורת, אמפתיה ומוכנות לשתף פעולה. התגברות על אתגרים קטנים ביומיום היא מה שהופכת צוות עובדים למשפחה מקצועית חזקה.
בהצלחה (: