כבר כאן, והיא מביאה איתה הזדמנות אמיתית לחשוב מחדש על הדרך שבה אנחנו בונות צוותים.
לא עוד שינוי שמרגישים רק ביום הסדנה או בשעות שאחרי ה־Happy Hour – אלא שינוי שממשיך להתגלגל פנימה אל השגרה, אל הישיבות, אל ההתמודדות עם עומס ועם אתגרי היום־יום.
השנה יותר ויותר מנהלות HR ומנהלות צוות מחפשות משהו אחר: לא עוד “היה כיף”, אלא תהליך שמייצר הרגלים חדשים, גמישות מחשבתית, הקשבה נקייה ושיתוף פעולה שחי גם כשהיומיום לוחץ. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכות לעבור מפעילות שנשארת כדף יפה ביומן- לחוויה שהגוף מרגיש, הצוות מתרגל, והשינוי באמת נטמע.
אנחנו נכנסות לשנה שבה צוותים זקוקים למשהו אחר. פחות הסברים על תקשורת ושיתוף פעולה- ויותר תרגול חי שמייצר חוויה שנטמעת בגוף. אז בואו נדבר רגע על הפער הזה, שמלווה אותנו כמעט בכל ארגון.
הפער: יודעים בראש אבל לא בגוף
אז מה בעצם הבעיה? למה הרבה פעמים אנחנו מרגישים שהצוות שלנו נתקע במקום? וזה לא שלא משקיעים בהם, להיפך- מוקדשת המון מחשבה על ה – well being של העובדים שלנו, מימי גיבוש וכיף ועד הרצאות והכשרות- ועדיין יש משהו שלא משתנה..
ואם נהיה כנות, על הנייר העובדים שלך יודעים מצוין מה זו תקשורת טובה. הם יודעים מה זה עבודת צוות. הם יודעים שצריך להקשיב, להיות חיובים, להיות גמישים, פחות להתגונן ויותר להעז.
לא חסר ידע.
חסר יישום.
הבנה היא לא התנהגות.
הראש מבין- הגוף נשאר במקום.
ובגלל זה כל כך הרבה פעילויות ארגוניות נופלות בדיוק באותו מקום: המנהלת יוצאת מסדנה עם חיוך, המשתתפים אומרים שהיה כיף – וביום שאחרי כולם חוזרים לדפוסים המוכרים.
הפעילות, מהממת ככל שתהיה, עוצרת נשימה, מעוררת השראה- לא מצליחה לייצר שינוי יומיומי. כי בלי תרגול חי, רגעי, כזה שמכריח להגיב אחרת- הדפוסים לא זזים.
למה?
כי שינוי לא קורה מדיבור. שינוי קורה מתוך תנועה.
שינוי לא קורה כשמדברים עליו.
שינוי קורה כשמתנסים בו.
וזה האתגר הגדול של השנה הקרובה: לעבור מפעילויות שמדברים בהם, לפעילויות שמעצבות את ההתנהגות. לעבור מ "היה כיף" ל"זה שינה לנו משהו בצוות". וכאן שיטת האלתור נכנסת
הפתרון של 2026: אימון חי. לא מסבירים – מתנסים
עכשיו שלא תבינו לא נכון, גם בשיטת האלתור– יש שיטה, יש תאוריה, יש כללים ותורה שלמה אבל את כל הדבר הזה לומדים על הרגליים, מתוך ההתנסות בתרגילים.
אין תיאוריה לפני פרקטיקה- זה בא ביחד. כי רק ככה נבין באמת.
זו נקודת המפנה.
זה אימון חי: הצוות מגיב למה שקורה עכשיו, ביחד, בלי תכנון, בלי ציפייה.
וברגע שהגוף זז- הראש מבין.
ברגע שהצוות צריך להגיב למשהו בלתי צפוי- ההקשבה נפתחת.
ברגע שצוחקים ביחד- ההגנות יורדות.
ברגע שמתרגלים "כן ו" בתוך סיטואציה אמיתית- מתחיל להשתנות משהו בשגרה, לא רק בסדנה.
וזה היופי: הכל מתחיל כמשחק, אבל מהר מאוד הופך לכלי עבודה.
אותו שריר שמופעל באלתור- עובד אחר כך בישיבת צוות, בדדליין מלחיץ, בשיחה קשה.
האימון החי הזה הוא לא “חוויה”.
הוא מנגנון שמייצר שינוי התנהגותי: תקשורת פתוחה יותר, גמישות גבוהה יותר, יכולת להגיב מהר, פחות פחד מטעויות, יותר שיתופי פעולה.
פתאום ברור מה זו הקשבה אמיתית.
פתאום חווים גמישות, לא רק מדברים עליה.
פתאום טעויות הופכות למתנות- והדינמיקה משתנה.
והכי חשוב?
זה לא נשאר בסדנה. אותם כלים עובדים אחר כך בישיבת צוות, מול לקוח מאתגר, במייל טעון או בחדר מלא לחץ. כי מי שתרגל תגובה טובה תחת אי־ודאות, לומד לא להיבהל ממנה.
ועם כל זה- הסדנאות מצחיקות, משוחררות, מלאות חיים. כשהצוות צוחק ביחד, משהו במתח משתחרר, נוצרת ביניהם אינטימיות מקצועית כזו שמאפשרת לדבר אחרת, לעבוד אחרת.
הגיבוש קורה לבד. לא צריך להכריח אותו.
אז איך מתחילים? שלושה תרגילים שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר
גם אנחנו לא רק מדברות- קבלו מאיתנו הנה שלושה תרגילים קצרים וקלילים שאפשר להכניס לשגרה כבר מחר בבוקר:
1. מעגל אסוציאציות — לפתוח את הראש ב־3 דקות
הצוות עומד (בסדר, אפשר גם בישיבה) במעגל. אחת אומרת מילה. הבאה אחריה אומרת את האסוציאציה הראשונה שעולה באמת, בלי לסנן. ממשיכים בקצב מהיר:
מילה → אסוציאציה → מילה → אסוציאציה.
למה זה עובד:
- משחרר את ה"אוטוקורקט המחשבתי".
- יוצר זרימה ויצירתיות.
- מחמם מוח לקראת כל ישיבה או סיעור.
2. מתנות — תרגול תגובה מיידית ושחרור שליטה
אחד המשתתפים מגיש מתנה- חפץ דמיוני למישהי אחרת- בלי לומר מה זה.
המקבלת מחליטה מה קיבלה, מתארת אותו לקבוצה, מגיבה אליו לשנייה ומעבירה חפץ חדש לבא אחריה.
למה זה עובד:
- מאלץ להגיב למה שקורה, לא למה שתוכנן.
- מגבש את הצוות ומגלה לנו משהו שלא ידענו על המשתתפים
- מכניס קלילות וגמישות לצוות.
זה תרגיל קצר שמייצר צחוק, קירבה ויכולת פעולה תחת אי־ודאות.
3. סיפור בהמשכים – בנייה משותפת של רעיון
משתתפת פותחת סיפור במשפט אחד בלבד, משפט קליל "היו היה פעם נסיך ונסיכה" "אתמול הלכתי לטייל" וכו'
כל אחד אחריה מוסיף משפט אחד קצר שממשיך את העלילה.
לא משתלטים- בונים יחד.
למה זה עובד:
- שיתוף פעולה חי, לא תאורטי.
- היכולת לבנות רעיונות ביחד במקום לקטוע אותם.
- זרימה קבוצתית שמטשטשת אגו ומגדילה אמון.
2026 קוראת לעבור מהסבר – לתרגול. מהבנה- לעשייה
אם יש מסר אחד שחשוב לקחת איתנו השנה, הוא פשוט:
צוותים לא משתנים כשהם שומעים על שינוי.
הם משתנים כשהם מרגישים אותו.
זו שנה לבחור בפעילויות שמפעילות את הגוף, הזוגיות המקצועית, הקשב, הגמישות.
זו שנה להכניס לשגרה רגעים קטנים של אימון חי- כאלה שמטעינים את האנרגיה, משחררים חסמים ומייצרים שינוי אמיתי לאורך זמן.
2026 כבר כאן.
וזה הזמן להתחיל להזיז את הצוות- תרתי משמע.
