בעולם העבודה המודרני, שבו המונח "אי-ודאות" הפך לחלק בלתי נפרד מהיומיום, מנהלות משאבי אנוש מחפשות ללא הרף כלים שיחזקו את החוסן ואת היצירתיות של העובדים. מחקר פורץ דרך משנת 2020 בשם "Improv to Improve" ("לאלתר כדי להשתפר"), שנתמך על ידי קרן פולקסווגן ובוצע בתיאום עם האגודה הפסיכולוגית הגרמנית, שופך אור חדש על כלי שמתגלה כקריטי לביצועים: תיאטרון אימפרוביזציה (אלתור).
המחקר מוכיח שתרגול אלתור אינו רק עניין של הפגת מתחים, אלא התערבות פסיכולוגית המייצרת שינוי מדיד ביכולות הקוגניטיביות ובתחושת המסוגלות של העובד, ובכך תורמת ישירות לחוסן הארגוני.
מה הקשר בין "כן, ו…" לבין פתרון בעיות בצוות?
אחד הממצאים המרכזיים במחקר הוא השיפור המשמעותי בחשיבה מסתעפת (Divergent Thinking) – היכולת לייצר מגוון רחב של פתרונות לבעיה נתונה. ביומיום הארגוני, אנחנו נתקלים לא פעם בתרבות ה"כן, אבל…". עובד מציע רעיון, והתגובה האוטומטית היא למנות את הקשיים.
עקרון ה-"Yes, and" שנבחן במחקר, מאמן את המוח להשהות את השיפוטיות. כשהצוות מתרגל קבלה של רעיון והוספת נדבך עליו, המחסומים היצירתיים משתחררים. התוצאה היא לא רק רעיונות טובים יותר, אלא תחושה של זרימה (Flow) המפחיתה שחיקה בקרב עובדים.
בניית מסוגלות עצמית: ה"שכפץ" נגד חרדת ביצוע
המחקר מצא עלייה מובהקת בתחושת המסוגלות העצמית (Self-Efficacy) של המשתתפים. עבור מנהלת HR, זהו נתון קריטי. עובד עם מסוגלות עצמית גבוהה הוא עובד שאינו נרתע משינויים טכנולוגיים, ממעבר בין פרויקטים או מכניסה לתפקיד חדש.
תרגול אלתור מציב את המשתתף במצבים בלתי צפויים בסביבה בטוחה. כשהעובד מגלה שהוא מסוגל "לנחות על הרגליים" גם כשאין לו תסריט מוכן מראש, הביטחון הזה מחלחל לעבודה מול לקוחות, להצגת מצגות להנהלה ולניהול קונפליקטים. זהו אימון ישיר בניהול פחדים ובניית ביטחון פסיכולוגי.
"טעויות הן מתנות": השינוי התרבותי שארגונים צריכים
החוקרים הדגישו את התפיסה שאימפרוביזציה הופכת טעויות להזדמנויות. בארגונים רבים, הפחד מביקורת או מכישלון משתק את העובדים ומונע חדשנות. המחקר הראה כי סביבת עבודה המאמצת עקרונות של אלתור מייצרת רווחה פסיכולוגית גבוהה יותר.
כאשר מנהלת HR מטמיעה שפה שבה טעות היא "חומר גלם" ללמידה ולא עילה לנזיפה, היא בונה תרבות ארגונית בריאה. המשתתפים במחקר דיווחו על עלייה בערך העצמי, מה שמוביל ישירות למחוברות (Engagement) גבוהה יותר לארגון.
איך מיישמים את זה מחר בבוקר?
החדשות הטובות הן שאין צורך להפוך את המשרד לבמה. ניתן להטמיע את עקרונות המחקר בדרכים פשוטות המשפרות את התנהלות הארגון:
- בדיוני צוות: עודדו שימוש ב- "כן, ו…" במקום שלילה מיידית של רעיונות כדי לייעל תהליכי סיעור מוחות.
- בפיתוח מנהלים: תנו להם כלים לאלתר פתרונות למצבים לא צפויים כחלק מהכשרה לניהול משברים.
- בסדנאות גיבוש: בחרו בפעילות שאינה רק חווייתית, אלא כזו המבוססת על המנגנונים הפסיכולוגיים שהמחקר תיקף – יצירתיות, קבלה ומסוגלות.
סיכום: אלתור ככלי לשיפור תהליכים ארגוניים
המחקר של שוונקה ושותפיה מזכיר לנו שההון האנושי הוא המנוע של הארגון. מעבר להנאה והמשחק, פרקטיקת האלתור היא כלי אסטרטגי שיכול לשפר משמעותית תהליכים ארגוניים – החל מתקשורת פנים-צוותית יעילה יותר ועד לפתרון בעיות מורכבות בזמן אמת. השקעה בטכניקות אלו היא השקעה ישירה בבריאות המחשבתית של העובדים וביכולת של הארגון להישאר אג'ילי, חדשני וחסין בשוק תחרותי.
כוכבית למתעניינים – פרטי המחקר: המאמר מבוסס על המחקר: Schwenke, D., et al. (2020). "Improv to Improve: The Impact of Improvisational Theater on Creativity, Acceptance, and Psychological Well-Being". המחקר נערך בגרמניה על ידי צוות חוקרים בראשות דיאנה שוונקה, בתמיכת קרן פולקסווגן ובהתאם לכללי האתיקה של האגודה הפסיכולוגית הגרמנית. הממצאים פורסמו בכתב העת המדעי Journal of Creativity in Mental Health.
רוצות לשמוע איך אפשר להכניס את כלי האלתור לארגון שלכן ולשפר את התהליכים והביצועים? מוזמנות ליצור איתנו קשר.
